ניסוי קליני שנערך בקרב מטופלים עם סוכרת במרכז הרפואי שיבא תל השומר ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מצא כי צריכה של צמח המים מנקאי (Mankai) לאחר ארוחה הפחיתה באופן דרמטי את רמות הסוכר באופן המקביל להשפעה של תרופה. ממצאי המחקר המבטיח, אשר נערך על ידי פרופ' אמיר תירוש וצוות יחידת המחקר מהמכון האנדוקריני בשיבא, ד"ר גל צבאן מבית החולים סורוקה, בשיתוף פרופ' איריס שי מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, פורסמו בכתב העת Diabetes ,Obesity and Metaboblism, והן מספקות הוכחה נוספת להשפעתה המיטיבה של תזונה מן הצומח על בריאות האדם.
רמות סוכר גבוהות בדם לאחר ארוחה וטווח זמן ארוך לפינוי סוכר מהדם מסוכנים לגוף האדם, והם אחת מהרעות החולות של העידן המודרני שבו אנו חיים. תופעה זו מאתגרת במיוחד חולי סוכרת מסוג 2 בשל בעיית העמידות לאינסולין הנובעת מירידה ברגישות של הקולטנים לאינסולין באיברים כמו השרירים והכבד. לנוכחות רמות סוכר גבוהות בדם השפעה מרעה על כלי הדם ומערכת העצבים, והיא כרוכה בעלייה משמעותית בסיכון להתקף לב, שבץ מוחי, כשל כלייתי, עיוורון, וירידה בתחושה בגפיים.
צמח המנקאי גדל באופן טבעי על פני מים, מכיל תכולת חלבון, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון גבוהים. בארץ הצמח מטופח בקיבוץ בארי ובריכותיו ניזוקו ב-7 באוקטובר. "מדובר בירק שגדל במזרח הרחוק, שמשתמשים בו בכל מיני מסורות כדי לקדם בריאות וכמקור תזונה חשוב", אומר פרופ' תירוש. "זהו ירק מאוד ייחודי, שיש בו גם חלבון, גם ברזל, גם ויטמין B12, אחוז פוליפנולים ונוגדי חמצון גבוה. ירקות לרוב לא מכילים חלבון, הוא קצת מיוחד בהיבט הזה".
מכאן שהיה זה רק עניין של זמן עד שגם הקהילה המדעית העולמית תבדוק כיצד ניתן לרתום את יתרונותיו הבריאותיים של המנקאי לשיפור איכות חייהם של אנשים ברחבי העולם. כחלק ממחקרים קודמים שבוצעו בין היתר גם על ידי החוקרים הישראלים, יוחסו לצמח המנקאי אפקטים מיטיבים בשיפור בריאות כלי הדם והמוח, בהפחתת השומן הבטני והכבדי, וכן בשיפור הרכב המיקרוביום.
פרופ' אמיר תירוש: "אם הצמח היה ניתן לפני הארוחה, מה שהיה מגביר את רמות השובע, זה היה מובן מאליו, אבל מה שייחודי פה הוא שהנבדקים סיימו ארוחה ורק לאחר מכן קיבלו את הצמח. בסך הכול עקומת הסוכר לאחר הארוחה היא נמוכה יותר, שזה בהחלט משהו שאנחנו מנסים להשיג גם עם טיפול תרופתי"
"היו לנו כבר עדויות לגבי הצמח בדבר היכולות שלו להפחית סוכר בקרב פרה-סוכרתיים ובקרב אנשים עם השמנה בטנית, אך מעולם לא בדקנו את זה בקרב אנשים שכבר מאובחנים עם סוכרת ומקבלים טיפול תרופתי ולא מאוזנים, כדי להציע אופציה בריאה ממקור צמחי שתסייע לטיפול במחלה שהיא היום מגפה בינלאומית", אומרת פרופ' שי.
"אנחנו יודעים שתזונה תורמת מאוד להתפתחות סוכרת ולכן אולי לא מפתיע שגם חלק מהתזונה יכול להוות פתרון לסוכרת", מוסיף פרופ' תירוש. "כלומר, המשמעות היא לא 'תצום ואז ירד לך הסוכר', אלא לשלב מרכיבים של תזונה בריאה שיהיה להם אפקט ישיר על רמות הסוכר. זו בעצם הייתה המטרה הגדולה מאחורי מחקר זה".
הניסוי בוצע על ידי חלוקה אקראית של 45 אנשים עם סוכרת וערכי המוגלובין מסוכרר בין 6.5% ל-8.5%, וצריכה של משקה מנקאי בנפח 300 מ"ל או מים בנפח דומה, לאחר ארוחת הערב למשך שבועיים. בהמשך התחלפו הקבוצות בהתערבות למשך שבועיים נוספים. לאורך כל ארבעת שבועות המחקר, עקבו החוקרים אחר המשתתפים באמצעות חיישנים שמדדו את רמות הסוכר באופן רציף לאורך היממה.
בסיום המחקר נמצא כי צריכת משקה המנקאי לאחר ארוחת ערב הביאה לירידה משמעותית של כ-20% בערכי הסוכר לאחר הארוחה, הפחתה בשיא רמת הסוכר ובזמן חזרת הסוכר לערכי הבסיס. אפקט זה נצפה בכשני שלישים מהנבדקים. "מדובר פה בהפחתה משמעותית של 20% שמיתנה את האפקט של הארוחה והורידה את רמות הסוכר בדם", מציינת פרופ' שי.
"אם הצמח היה ניתן לפני הארוחה, מה שהיה מגביר את רמות השובע, זה היה מובן מאליו, אבל מה שייחודי פה הוא שהנבדקים סיימו ארוחה ורק לאחר מכן קיבלו את הצמח", אומר פרופ' תירוש. "כלומר, מדובר פה על נתח משמעותי של שני שלישים מהנבדקים שהצליחו להוריד באופן משמעותי את השיא של העלייה בסוכר – רמות הסוכר עלו יותר לאט וירדו יותר מהר, כך שבסך הכול עקומת הסוכר לאחר הארוחה היא נמוכה יותר, שזה בהחלט משהו שאנחנו מנסים להשיג גם עם טיפול תרופתי. בנוסף, חשוב לציין שגם לטיפול תרופתי לא כל החולים מגיבים כמו שאנחנו רוצים. תגובה של שני שלישים, של למעלה מחצי, היא בהחלט משהו מעודד מאוד ביכולת שלנו להגדיל את ארגז הכלים שלנו עבור מטופלים עם סוכרת".
תזונה כתרופה טבעית
מחקר זה הוא חלק ממגמה רווחת בקרב הקהילה המדעית שמטרתה היא להיעזר במרכיבים מן הצומח על מנת לטפל בבעיות בריאותיות. זהו גם נושא מחקרה העיקרי של פרופ' שי: ניסויים שהובילה בשיתוף פעולה בינלאומי נרחב בעבר תרמו להבנה העולמית של התרומה הבריאותית של אסטרטגיות תזונה ורכיבים ירוקים על מערכות הגוף, ובין היתר - למיצוב הדיאטה הים-תיכונית הירוקה כאלטרנטיבה ייחודית להשפעה על בריאות האדם וסמני אנטי-אייג'ינג.
"המונח 'Food Is Medicine' הולך ותופס יותר מקום בתחומי החקר", היא אומרת. "החזון שלנו הוא לחקור צמחים ירוקים ומזונות עשירים בפוליפנולים ונוגדי חמצון כמו הצמח הזה בניסויים קליניים מדויקים דוגמת ניסויי תרופות, וזהו פיילוט שיכול לפתוח פתח לעוד מחקרים ועוד צמחים".
"במקביל למחקרים שמראים איך חומרים מסוימים מזיקים לך כמו אוכל מעובד ושומן טרנס, יש גם מחקרים שמנסים להראות לאילו מוצרי מזון, בעיקר מהצומח, יש יתרונות בריאותיים, וזאת ממטרה לנסות לעבור יותר ויותר לתזונה שמקדמת בריאות", מוסיף פרופ' תירוש.
הוא מרחיב: "הרבה מאוד מהתחלואה המודרנית מקורה בתזונה לקויה, או לפחות היא תורמת משמעותית לתהליך התפתחות המחלות, ולכן משם אנחנו מצפים שיגיעו גם הפתרונות. הדבר הזה משתלב גם בתזונה בת קיימא, כזאת שיכולה להתקיים על שטח מצומצם עם לא הרבה מים, עם אפס זיהום. במקרה של המנקאי זה ממש סוג של חקלאות מודרנית שהיא קצת הייטק, שבה אתה לוקח ירק שגדל בבר בכל מיני מקורות מים, שם אותו בבריכות מים, ומטפח אותו בסטנדרטים הגבוהים ביותר".
פרופ' אמיר תירוש: "אני חושב שהמנקאי הוא חלק ממזונות נוספים שנרצה בעתיד שהדיאטה שלנו תהיה מבוססת עליהם, או לפחות שהם יהיו מרכיבים משמעותיים בדיאטה, והשאיפה ארוכת הטווח היא להתחיל את זה מוקדם: לא להציע את זה כטיפול בסוכרת או להשמנה או לטרום סוכרת, אלא בכלל למנוע מהמצבים האלה להתפתח"
לפי חזונם של החוקרים, בעתיד נראה יותר ויותר שימושים במקורות מן הטבע כטיפול במגוון רחב של מחלות, או אפילו מוקדם מכך – כאמצעי למניעתן עוד לפני שהן מתפרצות.
"אני חושב שהמנקאי הוא חלק ממזונות נוספים שאנחנו נרצה בעתיד שהדיאטה שלנו תהיה מבוססת עליהם, או לפחות שהם יהיו מרכיבים משמעותיים בדיאטה, והשאיפה ארוכת הטווח היא להתחיל את זה מוקדם: לא להציע את זה כטיפול בסוכרת או להשמנה או לטרום סוכרת, אלא בכלל למנוע מהמצבים האלה להתפתח", אומר פרופ' תירוש. "זה מתחיל מחינוך, מקידום בריאות בגיל צעיר, ומהכללה של מקורות המזון האלה בתזונה המודרנית, ופה יש גם הרבה מקום לתעשיית המזון. ניתן לשלב את מקורות המזון האלו גם בתזונה המודרנית, שתכיל מרכיבים חשובים שמקדמים בריאות, בשונה מצריכה של מרכיבים שפוגעים בבריאות".
הצמח גדל באופן טבעי על פני מקורות מים במזרח הרחוק, אך עקב זיהום המים הגבוה באזורים אלו אינו מומלץ לצריכה מגידולים לא מפוקחים. כיום, המנקאי מטופח בקיבוץ בארי, בבריכות ירוקות סגורות ובתנאים מבוקרים המספקים בטיחות ואיכות גבוהה של הצמח. ויש גם סיום אופטימי: "הבריכות היפהפיות של המנקאי בבארי ניזוקו ב-7 באוקטובר ואנשים שעסקו בגידולו נפגעו, אך הגידולים מתאוששים יפה ויש בזה סימן אופטימי לתקומה הישראלית", מסכמת פרופ' שי, "כיום מתוכננים ניסויי המשך על השפעת המנקאי על מטופלי סוכרת באירופה ובארה"ב".
קבוצת המחקר כללה חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא - תל השומר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת לייפציג: ד"ר גל צבן, ד"ר גניה אהרון-חננאל, שירן שלם, ד"ר הילה זליכה, ד"ר ענת יסקולקה מאיר, דפנה פכטר, דנה תמר גולדברג, עומר קאמר, ליאב אלופר, פרופ' מאיר ג' סטמפפר, פרופ' דונג ד. וונג, פרופ' לו צ'י, פרופ' מתיאס בלוהר, פרופ' מיכאל שטומפול ופרופ' פרנק ב. הו. המחקר נתמך במענק ממשרד הבריאות וממשרד המדע והטכנולוגיה ומהקרן הגרמנית למחקר (DFG).